הגשר והגישה של הממסד
סיפור מתוך הספר "שביל הזהב
לריפוי טבעי" מאת שרה חמו.
ביישוב נידח אחד מתחו האנשים גשר
מעל גיא עמוק. יום אחד נפער בגשר
חור, וההולכים החלו נופלים
ונפצעים. ועדת מומחים ממשלתית דנה
ארוכות בבעיה והחליטה להקים מייד
תחנת עזרה ראשונה מתחת לגשר. אלא
שהחור הלך וגדל, ואתו מספר
הקרבנות.
פנו התושבים שוב לממשלה בבקשה
להצילם. הוועדה שבה ודנה ארוכות
והחליטה שלנוכח חומרת הבעיה יש
להקים בית חולים.
בית החולים הלך וגדל, יחד עם
החור, ולבסוף הגיע היום שלא נותר
כמעט אף אדם שאינו פצוע.
התושבים פנו בזעקה לממשלה שהגיע
הזמן לתקן את הגשר. הפעם התשובה
מיהרה להגיע, והייתה כועסת: "זהו
חוסר אחריות מצדכם - הלא אם נתקן
את הגשר נצטרך לסגור את בית
החולים ולפטר מאות אנשים!".
והשאלה
הנשאלת:
האם באמת אנחנו זועקים לתיקון
הגשר או שמא אנחנו ממשיכים לבקש
לבנות עוד ועוד בתי חולים, להכניס
תרופות לסל התרופות ולעשות כל דבר
חוץ מלבקש באמת לתקן את הגשר?
אשמח לשמוע את
תגובתכם לסיפור.
כתבו לי
(במידה ותהיו מעוניינים, אשמח
לפרסם את תגובתכם בהמשך לסיפור). |
