סוד האותיות העבריות

מתוך הספר "32 האינטליגנציות" מאת ד"ר דני לוסקי.
לאותיות העבריות יש נשמה. אפשר לחוש אותן, לדבר איתן, לגלגל אותן על הלשון, לטעום אותן, לשחק בהן, לרפא בהן, לכתוב שירים, לנסח סיפורים, לערוך ספרים. ואפשר ליצור איתן מציאות.

האותיות העבריות קיימות משחר הבריאה, הרבה לפני הולדתו של העם היהודי. אברהם אבינו גילה מחדש את השפה העברית ואת האמת המוחלטת העומדת מאחוריהם, את כוחן ויכולתן להעביר אדם ממצב אחד למצב אחר ולברא עולם עולם חדש של אפשרויות. על פי האגדה בוני מגדל בבל השתמשו בשפה העברית וכי תרבויות אטלנטיס הקדומות השתמשו באותיות העבריות ככלים טכנולוגיים לפתרון בעיות, עד היום אין מבינים את כוחם. האלף בית העברי נמצא במימד שמעבר לזמן ולמרחב, האותיות העבריות הן כלי בעל עוצמה רבה. המילה "אות" כמו "פולס" של אנרגיה או תדר בעל עוצמה, צופן או מפתח. האותיות הן פתחים לעולמות עליונים וגשר בין המציאות הגשמית והמציאות הרוחנית.
יש בכוחן של האותיות לחבר אדם לתובנות ולתדרים שההיגיון האנושי אינו קולט, לנקות וגם להסיר דחפים הרסניים. האנרגיה האגורה באותיות מסירה תחושות קשות, פחדים וחרדות ומסייעת לאדם לחולל שינוי לטובה במצבו. יש בכוחן של האותיות לעורר כוחות של ריפוי וצמיחה ולהפעילן. אלפי סוגים של מדיטציות פותחו במשך אלפי שנים על ידי האותיות העבריות, ספר יצירה הוא הראשון שעושה שימוש באותיות עבריות לצורך השפעה ושליטה על החיים כפי שאדם בוחר. ידוע כמובן השימוש באותיות העבריות לצורך כתיבת ספרי קודש, ספר התורה, מזוזות, תפילין, וקלפי יצירה קבליים. האותיות העבריות הן קסם שמהלך על מי שמביט בהן והן מחוללות פלאים רק בעצם התבוננות בהן. האותיות העבריות משמשות להעברת מסרים בדרכים שונות, הן בעלות ערך קדושה וטהרה ולכן לכל אות משמעות עמוקה, האותיות מדודות וסדורות. ספרי התורה, תפילין ומזוזות כתובים ללא פגם בדרך ובאופן שלא ניתן לוותר על אף תו ותיבה. לסדר האלף בית יש חשיבות גדולה בתיאור התפיסה ההוליסטית ואת הכוליות כולה. הקינות במגילת איכה כתובות לפי סדר הא' ב': "איכה ישבה בדד (...) בכו תבכה בלילה (...) גלתה יהודה מעוני(...) דרכי ציון אבלות (...) היו צריה לראש (...) ויצא מן בת ציון כל הדרה (...)." אשת חיל" בספר משלי כתוב בסדר האלף בית: "אשת חיל מי ימצא (...) בטח בה לב בעלה (...) גמלתהו טוב ולא רע (...) דרשה צמר ופשתים (...) היתה כאוניות סוחר (...) ותקם בעוד לילה (...) זממה שדה ותיקחהו (...)." תפילות רבות משתמשות בסדר האלף בית כדי לבטא את מכלול היצירה כולה. 
ספר יצירה מייחס חשיבות רבה גם לצליל האותיות, לעיצורים, לתנועה ולדרך שבה המילים מועברות מאדם לאדם. הצלילים שיוצרים את המנגינה יוצרים גם משמעויות שונות באוזני השומע. לאותיות נשמה משלהן, אפשר לחוש אותן, לדבר איתן, לגלגל אותן על הלשון, לטעום אותן, לשחק בהן, לרפא בהן, לכתוב שירים, לנסח סיפורים ולערוך ספרים. השפות המוכרות לנו נוצרו על בסיס הסכמה בין אנשים. שפות הן בדרך כלל אוסף של סימנים מוסכמים לצורך תקשורת בין אנשים. מילים בכל השפות הן תוויות או שלטים שמתארים רעיונות מופשטים. 
הסיבה שמילים מייצגות תכנים כלשהם קשורה להיסטוריה מקומית, פילוסופיה או תפיסה חברתית כלכלית. בפועל לא קיים קשר הגיוני בין המילה ולתוכנה או למשמעותה.
במובן זה השפה העברית היא שונה וייחודית. לכל אות בשפה העברית יש משמעות רוחנית מוגדרת וקבועה שמייצגת מציאות. כל אות היא אינטליגנציה שמאפשרת שכלול יכולת מולדת אצל אנשים. משמעותה של המילה העברית הוא צירוף משמעויות האותיות הבונות אותה.
האות מתארת את התכונה המסתתרת, את מהות האינטליגנציה ומשמעותה. הערך המספרי של כל אות ומקומה בתוך המילה, צורת האות, והדגש והמנגינה שלה נובעים ממשמעות האות.
האותיות בנויות מגוף האות, התגים או ההדגשים, הנקודות (כלומר התנועה של האותיות וכיוונן) וכן הטעמים (כלומר המוסיקה שלהן).
מילה היא צירוף משמעות האותיות הבונות אותה לצורך תיאור מציאות.

הדוגמאות הבאות ימחישו את כוחה של השפה העברית: המילה אוזן מתארת איבר פיסי שתפקידו לאפשר שמיעה ולאזן את הגוף. כידוע באוזן הפנימית יש נוזל שאחראי על האיזון הפיסי של הגוף. החיבור בין אוזן ואיזון תמיד היה ידוע לשפה העברית, אנחנו גילינו זאת רק בשנים האחרונות כאשר הרפואה המדעית ביצעה התערבות כירורגית לתוך האוזן הפנימית.
תפקיד האוזן הוא גם לשמוע. היכולת לשמוע מתוך משמעת יוצרת משמעות. משמעות לחיים כידוע מאפשרת איזון נפשי.
הקשר בין אוזן – איזון – שמיעה ומשמעות הוא ברור ומבהיר היטב את היכולות הגלומות במילים ובשפה העברית.
הדוגמה הזו ממחישה באופן ברור שהמילה "אוזן" נבחרה על בסיס התכנים והמשמעות העמוקה ביכולתה לתאר מציאות פיסית ורוחנית.

כעת נבחן את הקשר בין מבנה האות, הביטוי הפונטי ומשמעותה. מבנה האות "פ" מראה פתח, פתיחה החוצה. הפה הוא איבר בגוף שמאפשר לדיבור לשחרר החוצה מחשבות ותחושות. הפה הוא פתח אל הנפש. כאשר מבטאים את האות "פ" יש צורך לעבוד עם השפתיים תוך פתיחת הפה ונשיפה של האוויר החוצה. הפה הוא הפתח והדיבור משחרר. הפה מדבר.
כעת נתבונן היטב באות פ ונבחין שבתוך האות מסתתרת אות נוספת והיא האות ב' משמעות האות ב היא בית והתכנסות פנימה. המשמעות של האות ב היא הפוכה מהמשמעות של האות פ. התפיסה הקבלית של ספר יצירה אומרת לנו כי זכר ונקבה ברא אותם. הקשרים האלה אינם מותירים ספק ביכולת השפה העברית להיות מקור בלתי נדלה של ידע שעדיין אינו ברשותנו במלואו.
(מתוך הספר "32 האינטליגנציות" מאת ד"ר דני לוסקי).

לקורס נומרולוגיה קבלית, סוד האותיות ופירושי שמות לחץ כאן

הצטרפו אלינו